פסק-דין בתיק פר"ק 34638-05-10

רקע

התובעים הם בעלי מניות בנתבעת מס' 1 (" החברה") שהייתה, עד כניסתו לתוקף של חוק החברות תשנ"ט-1999 (" החוק"), חברה ציבורית שבה התאגדו כמאה וחמישים חברים. החברה עוסקת בהפעלת שירות מוניות בקו חיפה-עכו-נהריה והתובעים, כמו מרבית בעלי המניות האחרים, הם נהגי מוניות באותו קו.

תביעתם של התובעים היא תביעה להסרת קיפוח, והסעד המתבקש בגדרה הוא להורות לחברה להפסיק את כהונתו של הנתבע 2 (" בדרה") כמנהל העסקים שלה. בנוסף התבקש, על דרך בקשה לסעד כללי, כי בית המשפט " יתן כל סעד אחר שיראה לנכון לשם הסרת קיפוח ומניעת קיפוח עתידי".

לאחר שמיעת הראיות וטענות הצדדים, ולאחר עיון בחומר המצוי בפניי, החלטתי לדחות את התביעה.

תחילתו של ההליך היא בכתב תביעה שהוגש ביום 23.5.10, אשר בו צוין בדרה כנתבע, והסעד שהתבקש היה הוראה על הפסקת כהונתו כמנהל עסקים של החברה.

בכתב התביעה נפלו פגמים שמקצתם דיוניים ומקצתם בנושאי מהות, ובסופו של דבר, לאחר שהוסבה תשומת לבם של באי כוח התובעים לפגמים אלה, הוגשה ביום 30.12.10 בקשה לתיקון כתב התביעה. חרף התנגדות החברה ובדרה הותר התיקון, וכתב תביעה מתוקן הוגש ביום 14.2.11.

עיקרה של התביעה הוא טענת התובעים שבדרה נוהג בחברה ובנכסיה כבשלו - הוא נטל לעצמו כספים של החברה והוציא את כספי החברה למטרות שאינן קשורות לעסקי החברה. נטען גם שהעסקתו כמנהל העסקים של החברה פוגעת בבעלי המניות הן משום הפגיעה ברכושה של החברה, הן מפני התנהלותו כלפי אותם בעלי מניות המתנגדים לו, היינו הוא עושה שימוש פסול בסמכויותיו ובכוחותיו כמנהל העסקים של החברה ופוגע במתנגדים לו.

כאן המקום לציין שני עניינים שאינם חסרי משמעות בהקשר להליך הנוכחי. האחד, כי התביעה הוגשה סמוך למועד שבו התקשרה החברה בהסכם עם רואת חשבון גב' א' ג'רוס (" ג'רוס"), שעל פיו הוטל עליה לבדוק את נאותות ניהול המערך החשבונאי והכספי בחברה. השני, שבעוד ההליך תלוי ועומד כונסה ביום 16.10.10 אסיפה כללית של החברה, וזו קיבלה החלטה להשאיר על כנו את מינויו של בדרה כמנהל עסקים. אסיפה נוספת התקיימה ביום 7.1.11 ונבחרו בה חברי הנהלת החברה, חברי ועדת ביקורת וחברי ועדת בוררות. נטען - והדבר אינו שנוי במחלוקת - ששתי האסיפות התקיימו בפיקוח עורכי דין, אחד מטעמם של התובעים ואחד מטעמה של החברה. עוד נטען, וגם זה אינו שנוי במחלוקת, שלא נפל פגם בהחלטות שהתקבלו באסיפות האמורות.

טענות התובעים וראיותיהם

התובעים טוענים כי בדרה נטל לכיסו כספים בכל אחד מאלה:

(א)  באמצעות תשלומים לבתו, מנאל בדרה (" מנאל"), שקיבלה מהחברה שכר במשך שמונה עשר חודשים, בעוד אשר היא כלל לא עבדה בחברה.

(ב)    באמצעות תשלום של פדיון חופשה למנאל, תשלום שבעצם שולם לבדרה עצמו והוצג כפדיון חופשה בתלוש השכר של מנאל.

(ג)     תשלומי יתר שקיבל בדרה מעבר להחלטת הדירקטוריון מחודש אפריל 2008. בהחלטה אושר תשלום של 4,500 ש"ח לחודש למשך שלוש שנים, ובדרה הורה לגלם תשלום זה כך שהחברה נשאה בעלות תשלומי המס, בעוד שהדירקטוריון לא אישר את הדבר.

(ד)    שימוש בכרטיסי אשראי של החברה לצרכיו הפרטים של בדרה ומשפחתו, כגון: טיול לתאילנד, רכישת מכונת כביסה, בושם, גריל לגינה ומצלמה.

בנוסף נטען כי בדרה עשה שימוש בלתי ראוי בכספי החברה באמצעים אלה:

(א)   הוא גרם לכך שתרומה למסגד אלג'זאר בעכו, שאושרה בהחלטת הדירקטוריון, חרגה באורח משמעותי מן הסכום שאושר.

(ב)    הוא גרם לכך שתרומה לקבוצת הפועל עכו, שאליה קשורים שניים מאחיו, חרגה במידה ניכרת מן הסכום שאישר הדירקטוריון.

(ג)     הוא הורה לשלם סכום של כ-105 אלף ש"ח כהוצאות פרסום, אולם הרישומים בספרי החברה בעניין זה לא אפשרו לקבוע כי הסכום אכן הוצא למטרה שלשמה נועד.

עוד נטען כי סמוך לפני מועד האסיפה הכללית בשנת 2007 נעשה הסכם בין בדרה לבין מי שהיה אז מועמד נוסף לתפקיד מנהל העסקים, שלפיו הסיר אותו מועמד את מועמדותו תמורת התחייבות של בדרה למתן טובות הנאה על חשבונה של החברה (נספחים ו' ו-ז' לכתב התביעה).